Starfield: אלף כוכבי לכת ואף לא מסע אחד

Bethesda, 2023. משחק שיש בו חלל אך אין בו טיסה: ניתוח הטעות המבנית המרכזית — עכשיו גם ב-PlayStation.

Dragon's Dogma 2: אחרי שנתיים המשחק סוף סוף הפך לעצמו

Capcom, 2024. מערכת המסע הטובה בז'אנר — וההשקה הגרועה ביותר שרעיון טוב יכול היה לקבל.

Alan Wake 2: משחק אימה ששר, משום מה

Remedy, 2023. שלוש עשרה שנים בין החלקים, שני קווי עלילה שהשחקן משלב, ומספר מוזיקלי באמצע הפרק הרביעי.

Hi-Fi Rush: העולם כולו במשקל ארבע רבעים

Tango Gameworks, 2023. משחק קצב שאינו דורש חוש קצב — והטיעון הטוב ביותר לכך שסנכרון שווה יותר מרזולוציה.

Pentiment: משחק שבו הגופן אומר יותר מהשורה

Obsidian, 2022. עשרים וחמש שנים בעיירה בווארית, שלושה מקרי מוות, ואף לא תשובה מאושרת אחת.

Disco Elysium: משחק תפקידים שהכישורים בו מתווכחים איתכם

ZA/UM, 2019. עשרים וארבעה כישורים, אפס קרבות, והמערכת היחידה שאני מכיר שבה כישלון בבדיקה הוא תוכן ולא עונש.

Return of the Obra Dinn: בלש שמקבל תשובות בשלשות

לוקאס פופ, 2018. שישים בני אדם, ספינה אחת, וכלל אימות שעליו נשען כל המבנה.

Into the Breach: טקטיקה שבה אי אפשר להחטיא

Subset Games, 2018. לוח של שמונה על שמונה, מספר תורות, ומידע מלא על מה שהאויב עומד לעשות. כל השאר באחריותכם.

Vampire Survivors: משחק בשלושה דולר שזכה ב-BAFTA

poncle, 2022. בלי כפתור התקפה, שלושים דקות לריצה, ופרס האקדמיה הבריטית — על מבנה, לא על הפקה.

Death Stranding: ארבעים שעות על נשיאת ארגז

Kojima Productions, 2019. משחק שלקח את הפעולה המקשרת והכריז עליה כתוכן — וצדק בערך בחצי.