Pentiment: משחק שבו הגופן אומר יותר מהשורה
Obsidian, 2022. עשרים וחמש שנים בעיירה בווארית, שלושה מקרי מוות, ואף לא תשובה מאושרת אחת.
המערכת
Pentiment יצא ב-15 בנובמבר 2022 ל-Windows, ל-Xbox One ול-Xbox Series, והגיע ל-PlayStation 4, ל-PlayStation 5 ול-Switch ב-22 בפברואר 2024. ביים אותו ג'וש סוייר, שיצר קודם לכן את Pillars of Eternity ואת Fallout: New Vegas. המשחק זכה בפרס Peabody לשנת 2023 בקטגוריה האינטראקטיבית ובפרס Game Developers Choice על כתיבה.
אתם אנדראס מאלר, אמן שוליה מנירנברג העובד בבית הכתיבה של מנזר Kiersau ליד העיירה הבדיונית Tassing שבבוואריה העילית. שלוש מערכות: 1518, 1525 ו-1543. בין המערכות חולפות שנים, ילדים הופכים לבוגרים, ותוצאות ההחלטות שלכם מוצאות אתכם היכן שלא ציפיתם.
טיפוגרפיה כאפיון
האמצעי המרכזי כאן ויזואלי לגמרי, והוא עובד טוב יותר מכל הסבר. שורותיה של כל דמות כתובות בכתב יד או בגופן משלה, בהתאם למי שהיא. איכר מדבר בכתב גותי גס עם כתמי דיו. נזיר משכיל מדבר בכתב הומניסטי מסודר. מדפיס מדבר באותיות דפוס, אחידות וחסרות אישיות. הטקסט מופיע כאילו נכתב בקולמוס, עם הצליל המתאים, וכשדמות נתקלת בלשונה המילה נמחקת ונכתבת מחדש לנגד עיניכם.
תוך חצי שעה אתם מזהים את מעמדו והשכלתו של הדובר עוד לפני שקראתם את המילה הראשונה. אף משחק לפני כן לא הפך גופן לאפיון דמות באופן כה מילולי.
חקירה בלי תשובה
במערכה הראשונה מתרחש רצח במנזר ונדרש מכם לנקוב בשם האשם. אין בידכם די ראיות — אין די ראיות בעיקרון, כמה שלא תסתובבו בעיירה. כל יום מוגבל: אתם מספיקים לדבר עם כמה אנשים ולסעוד עם משפחה אחת, ומשמעות הדבר שחלק מהעיירה יישאר בלתי מוכר לכם לעד.
אתם נוקבים בשם. אדם מוצא להורג. המשחק אינו מודיע לכם אם צדקתם.
אחר כך מגיעה המערכה השנייה, ואתם חיים שבע שנים בתוך תוצאותיה של האשמה שלא הייתם בטוחים בה. זהו נושאו של Pentiment — לא הפתרון אלא מחיר האמירה.
אין כאן קרב כלל, ואין חידות במובן המקובל. כל האינטראקציה היא שיחה, קריאה ותנועה במפת העיירה. ההאשמה, מרד האיכרים של 1525, הוויכוח על מכתבי המחילה ועל מכבש הדפוס — כולם עוברים דרך חייהן של משפחות מסוימות ולא דרך כרוניקה.
מה לא עובד
ההליכה. מחצית מהזמן עוברת בדרך מהמנזר לכפר ובחזרה, ועד המערכה השלישית הדרך הזו מוכרת עד האבן האחרונה. אין מעבר מהיר וזו החלטה מכוונת — אתם אמורים לחוש את המרחק — אך כאן הכוונה וסבלנות השחקן נפרדות זו מזו.
המערכה השלישית חלשה מקודמותיה: נקודת המבט משתנה, הקצב נרפה, והקו שנשא שני שלישים מהמשחק נפתר בכמה שיחות ארוכות. הסיום מוסר את מסקנתו במקום לתת לחוש אותה.
למה 8.2
משום שזה מקרה נדיר של משחק היסטורי שבו ההיסטוריה אינה תפאורה: הוויכוחים על אמונה, על רכוש ועל המילה המודפסת מוצגים דרך אנשים שיש להם שמות, חובות וילדים. ובזכות הטיפוגרפיה, אמצעי שראוי ללמוד בפני עצמו. הורדתי על הגאוגרפיה המתישה ועל מערכה שלישית שאינה עומדת בתוכנית של עצמה. שמונה צנוע: דבר שהמדיום אינו צריך להתנצל עליו, אך לא דבר שאפשר להמליץ עליו לכולם.
מקור: en.wikipedia.org