Alan Wake 2: משחק אימה ששר, משום מה
Remedy, 2023. שלוש עשרה שנים בין החלקים, שני קווי עלילה שהשחקן משלב, ומספר מוזיקלי באמצע הפרק הרביעי.
המערכת
Alan Wake 2 יצא ב-27 באוקטובר 2023 ל-PlayStation 5, ל-Xbox Series ול-Windows — בדיגיטל בלבד, כשמהדורה פיזית הגיעה רק שנה לאחר מכן, באוקטובר 2024. המפיצה הייתה Epic Games Publishing, והבמאים היו סם לייק וקייל רולי. בטקס The Game Awards 2023 הוא זכה על בימוי ועל כתיבה. עד סוף 2024 נמכרו ממנו יותר משני מיליון עותקים והוא כיסה סוף סוף את עלויות הפיתוח והשיווק — המשחק הנמכר ביותר בהיסטוריה של Remedy.
המבנה חריג. יש כאן שני קמפיינים: סוכנת ה-FBI סאגה אנדרסון החוקרת רציחות פולחניות בעיירה Bright Falls, והסופר אלן ווייק, שלוש עשרה שנים בתוך ממד אפל, המשכתב את המציאות. אפשר לעבור ביניהם כמעט בכל רגע, וסדר הסצנות נבנה במידה רבה בידיכם.
שני לוחות במקום תפריט אחד
לכל גיבור יש חדר עבודה בתוך הראש. אצל סאגה זהו מרחב המחשבה — קיר של תצלומים וחוטים שעליו היא תולה ראיות ופרופילים של חשודים. אצל אלן זהו חדר הסופר: הוא בוחר תפנית עלילתית, והסצנה סביבו נבנית מחדש פיזית, כך שאותה סמטה תחת עלילה אחרת הופכת לסמטה אחרת.
המכניקה של אלן עובדת באמת: שינוי העלילה משנה את התאורה, את המעברים ואת האויבים, וזהו המקרה היחיד שאני מכיר שבו שכתוב סיפור מיושם כמתג שלב ולא כשורת דיאלוג.
המכניקה של סאגה עובדת פחות. אתם תולים ראיות ביד, אך המסקנות נעשות עבורכם: גררתם כרטיס, קיבלתם פסקת היסק. תחושת החקירה קיימת; החקירה עצמה אינה.
המחזמר
באמצע המשחק אלן נקלע לתוכנית טלוויזיה, ובמשך כמה דקות הלהקה הבדיונית Old Gods of Asgard מבצעת שיר שמסכם את עלילת שני המשחקים — עם כוריאוגרפיה, תאורה ועריכה. זה קורה בתוך סיפור אימה על אנשים שנעלמים, בלי הסבר ובלי מסגרת אירונית.
הסצנה עובדת מסיבה אחת: האולפן אינו קורץ. הוא מעלה את המחזמר ברצינות, ולכן הוא אינו שובר את הנימה אלא מרחיב אותה.
לצדה יש קטעי לייב אקשן: שחקנים מצולמים, סרטוני הדרכה של ה-FBI, ראיונות. Remedy עושה זאת מאז Max Payne, אך כאן התערובת של צילום ורנדר מפסיקה להיראות כתחבולה והופכת לשפה.
מה לא עובד
הקרב. זהו אימת הישרדות קלאסית: תחמושת מועטה, כיוון כבד, ואויבים שיש לשרוף מהם תחילה את החושך בפנס. המערכת עצמה סבירה, אך היא שוברת את הקצב בדיוק במקום שבו המשחק חזק ביותר — בשיחות ובחקירת המרחב. אחרי המפגש העשרים עם אותה דמות באותו יער מתברר שהלחימה כאן מתוך חובת ז'אנר ולא מתוך צורך.
מלאי בצורת רשת וריצות מתמדות אל תיבות האחסון הם ירושה שהיה כדאי לוותר עליה.
והמשחק מניח היכרות עם המקור מ-2010, ורצוי גם עם Control. כמעט אין בו תקצירים.
למה 8.7
בזכות חדר הסופר, מכניקת האימה החדשה באמת היחידה מזה שנים; בזכות האומץ שבמחזמר ובלייב אקשן; ובזכות אור וקול שעובדים כאן טוב יותר מהתסריט. הורדתי על קרב שמושך את המשחק אחורה ועל חקירה שרק דומה לחקירה. 8.7: לא משחק ללא רבב, אלא משחק שמסתכן, וכמעט כל סיכון בו משתלם.
מקור: en.wikipedia.org