גונפיי יוקוי בנה את ה־Game Boy מטכנולוגיות שכל השאר כבר מחקו
חשיבה לרוחב עם טכנולוגיה קמלה לא הייתה אמרת כנף אלא מדיניות הנדסית. ה־Game Boy המונוכרומי של 1989 שרד את מתחריו הצבעוניים דווקא משום שהיה עשוי מרכיבים זולים ומובנים לחלוטין.
גונפיי יוקוי הגיע ל־Nintendo ב־1965 כדי לתחזק ציוד בפס הייצור שבו הודפסו קלפי hanafuda. החברה הייתה מפעל קלפים: היא נזקקה למהנדס מכונות, לא למעצב צעצועים. את הצעצוע הראשון שלו, היד המתארכת Ultra Hand, בנה לעצמו מרוב שעמום; הנשיא הירושי יאמאוצ'י ראה אותו והורה להעביר לייצור. נמכרו יותר ממיליון.
מהי טכנולוגיה קמלה
את הביטוי של יוקוי — kareta gijutsu no suihei shikō, חשיבה לרוחב עם טכנולוגיה קמלה — נהוג לתרגם כהשתמש בחומרה זולה. זה פישוט, והוא מאבד את הנקודה.
טכנולוגיה קמלה אינה רק זולה. היא בשלה: מיוצרת בהמונים, עם אחוזי פסולת פתורים, עם פטנטים שפגו, מובנת עד תום למהנדס. חשיבה לרוחב היא מציאת שימוש שהיצרן לא התכוון אליו. כך הורכב ה־Game & Watch של 1980 ממסכי LCD סגמנטיים שיוצרו אז למחשבונים ולשעונים. מאותו מקום הגיע גם ה־D-pad, שהומצא כדי לדחוס שליטה לתוך קופסה שטוחה.
ה־Game Boy כתמרון תקציבי
ה־Game Boy יצא ב־21 באפריל 1989 עם מסך מונוכרומי בארבעה גוני ירוק, ברגע שבו המתחרים כבר הציגו צבע. ה־Atari Lynx עם מסך צבעוני מואר הגיע באותו סתיו, ה־Sega Game Gear ב־1990. שתי המכונות היו מעניינות יותר טכנית ושתיהן הפסידו.
הסיבה אינה סגפנות אלא לאן הלך הכסף שנחסך. מסך פשוט צורך מעט: ה־Game Boy פעל על ארבע סוללות AA שלושים שעות מוצהרות, בעוד ה־Lynx וה־Game Gear חיסלו שש סוללות בכמה שעות. מסך פשוט עולה מעט: ה־Game Boy נמכר בכתשעים דולר מול מאה שמונים של ה־Lynx. ובקופסה הוכנס Tetris, משחק שמבוגר לא התבייש לשלוף ברכבת. מכשיר נייד חי בדרך, ובדרך מכריעים המחיר, משקל הסוללות והשאלה אם יש במה לשחק עכשיו.
החידוש אינו מגיע מהרכיב אלא מהצירוף. הרכיב יכול להיות כל דבר, ובלבד שיהיה משעמם ואמין.
אותה שיטה, תוצאה הפוכה
הכישלון מלמד לא פחות. ה־Virtual Boy של 1995 בנוי בדיוק לפי אותו מתכון: במקום מסכי LCD יקרים, מערכי LED אדומים ומראה מתנדנדת שפורשת שורה לכדי תמונה. הטכנולוגיה אכן הייתה קמלה ואכן זולה. אבל החלק הלרוחבי לא עבד: התמונה אדומה בלבד, אין מעקב אחר תנועת הראש, ומשחקים כשהפנים תחובות במעמד. המכשיר נמכר בפחות ממיליון יחידות והוסר מהייצור בתוך פחות משנה.
יוקוי עזב את Nintendo ב־1996, וב־4 באוקטובר 1997 נהרג בתאונת דרכים בגיל חמישים ושש. את שיטתו מצטטים היום כהצדקה לחומרה חלשה, אף שהטענה שבתוכה חזקה ופחות נוחה: אם החידוש שלך שוכן רק ברכיב, אין לך חידוש. ה־Game Boy הוכיח זאת פעמיים, פעם בהצלחה ופעם בכישלון.
מקור: en.wikipedia.org