Remember — no journalism.
פעם

Final Fantasy VII עברה ל־Sony בגלל אריתמטיקה של אמצעי אחסון

בינואר 1996 הודיעה Square שהיא עובדת עם PlayStation. זו לא הייתה טינה כלפי Nintendo: קטעי הווידאו של המשחק לא נכנסו למחסנית Nintendo 64, ואילו נכנסו, המחיר בחנות היה עובר עשרת אלפים ין.

עד 1996 הייתה Square השותפה המרכזית של Nintendo במשחקי תפקידים: כל שישה משחקי Final Fantasy הממוספרים יצאו על Famicom ו־Super Famicom, וכך גם Chrono Trigger ו־Secret of Mana. את מעברו של האולפן ל־Sony נהוג לתאר כמריבה. מועיל יותר לחשב.

מחשבים את אמצעי האחסון

ה־Nintendo 64 יצאה על מחסניות. מחסנית טיפוסית של אותה תקופה הכילה ארבעה עד שמונה מגה־בייט, המאוחרות הגיעו לשישים וארבעה. תקליטור מכיל שש מאות וחמישים.

Final Fantasy VII יצאה על שלושה תקליטורים. אלה כגיגה־בייט וחצי, וכמעט הכול תפוס בווידאו וברקעים שחושבו מראש — בדיוק הגישה החזותית שלמענה נוצר המשחק. הירונובו סאקאגוצ'י העריך שבפורמט 64DD היה המשחק זקוק לכשלושים תקליטונים. שום דחיסה לא הייתה מכניסה זאת למחסנית.

ואז הכלכלה. מחסנית היא מוצר מיוצר: פלסטיק, לוח, שבב זיכרון. היא עולה בין עשרה לשלושים דולר ליחידה, מיוצרת חודשים, מוזמנת בתפוצה קבועה מראש, והמפעל הוא Nintendo עצמה. תקליטור עולה פחות מדולר, נצרב בשבועות וניתן להדפסה חוזרת לפי ביקוש. עבור משחק עם תפוצה בלתי צפויה זה אינו הבדל ברווחיות אלא בשאלה אם בכלל אפשר לקחת את הסיכון. סאקאגוצ'י אמר זאת ישירות: על מחסנית היה צריך למכור את Final Fantasy VII ביותר מעשרת אלפים ין, והשוק לא היה נושא מחיר כזה.

בחירת אמצעי האחסון היא החלטה על מי יכול להרשות לעצמו לפרסם בפלטפורמה שלך.

מה שבא אחר כך

השותפות בין Square ל־Sony הוכרזה בינואר 1996, חודשים ספורים לפני יציאת ה־Nintendo 64. אחרי Square עזבה Enix עם Dragon Quest VII, ואחריה חלק ניכר מההוצאה לאור היפנית. Nintendo בחרה במחסניות מסיבות ברורות — טעינה מיידית בלי חיפוש על תקליטור, ועמידות בפני העתקה — ושתי הסיבות היו אמיתיות. המחיר היה שז'אנר שלם עבר למתחרה.

המספרים נחתו כך: ה־Nintendo 64 נמכרה בכ־33 מיליון יחידות, ה־PlayStation ביותר ממאה. Final Fantasy VII נמכרה ביותר משלושה עשר מיליון עותקים והפכה למשחק שדרכו גילה הקהל המערבי את משחקי התפקידים היפניים בכלל.

העלילה חוזרת בכל דור בצורה חדשה. Blu-ray מול DVD ב־PlayStation 3, הסרת הכונן במהדורות הדיגיטליות של הקונסולות, וגרסאות של מאה וחמישים גיגה־בייט שיש להוריד לפני ההפעלה. בכל פעם הפלטפורמה בוחרת אמצעי אחסון משיקוליה, והמוציא לאור מחשב אם המשחק שלו נכנס וכמה יעלה עותק. ובכל פעם מישהו עובר לאן שכן נכנס.

מקור: finalfantasy.fandom.com