פינבול היה מחוץ לחוק בניו יורק שלושים וארבע שנים

ב־21 בינואר 1942 חתם ראש עיריית ניו יורק פיורלו לה גוארדיה על צו שהתיר למשטרה להחרים ולהשמיד מכונות פינבול. מה שבא אחר כך נראה כמו ימי היובש: פשיטות על ברים, חנויות ממתקים וטבק, אלפי מכונות שנאספו בתוך ימים. ראש העיר ומפקד המשטרה ניפצו אותן במו ידיהם מול מצלמות היומן, הרגליים נוסרו והמתכת נמסרה למאמץ המלחמתי. תצלומי ההרס המבוים הללו מסתובבים ברשת עד היום, בדרך כלל בלי הסבר מה בעצם קורה בהם.

מדוע המכונה נחשבה הימור

ההיגיון של האיסור היה מכני ולא מוסרי. לפני 1947 לא היו בפינבול פליפרים — אותן זרועות שבהן השחקן מחזיר את הכדור. מכונה עם משטח משופע שיגרה את הכדור בקפיץ, ומכאן ואילך אדם יכול היה רק להביט בו נופל בין המסמרים. שליטה לא הייתה. זה היה, פשוטו כמשמעו, מחולל מספרים אקראיים עם כדור.

דגמים רבים גם שילמו: במטבעות או במשחקים חינם שהמפעיל החליף בכסף מתחת לדלפק. ההפצה עברה דרך אותם אנשים שעמדו מאחורי מכונות המזל וההימורים הלא חוקיים. לה גוארדיה ניסח זאת במפורש: המכונות לוקחות מטבעות מתלמידי בית ספר ומזינות את הפשע המאורגן. משפטית, לעומת זאת, כל הוויכוח הצטמצם לשאלה אחת — משחק מזל או משחק מיומנות. לפני הפליפרים לא הייתה לכך תשובה כנה.

ב־1947 הוציאה Gottlieb את Humpty Dumpty עם שישה פליפרים, והפיזיקה השתנתה: הכדור נעשה בר־החזרה והתוצאה החלה להיות תלויה בידיים. החוק לא הדביק את הקצב. האיסורים נותרו בניו יורק, בשיקגו ובלוס אנג'לס, המכונות עמדו שלושים שנה בחדרים אחוריים, והיצרנים סיווגו את עצמם מחדש כיצרני ציוד לפארקי שעשועים.

כדור אחד באפריל 1976

ארגון המפעילים AMOA בא לבטל את האיסור, ומה שנדרש לו לא היה עורך דין אלא הדגמה. הוא הזמין את רוג'ר שארפ, עיתונאי שכתב על פינבול והכין עליו ספר. בשימוע במועצת העיר ניו יורק הציבו מולו מכונה לא מוכרת: הטיעון היה חלש אילו השחקן היה מבצע סיבוב מתורגל על השולחן שלו.

שארפ שיחק, הסביר, הדגים, והמועצה נותרה אדישה. אז הוא עשה את הדבר שאותו השווה מאוחר יותר למכה המוכרזת של בייב רות': אמר בקול לאיזה נתיב ילך הכדור, שיגר אותו, והכדור הלך לשם. הוויכוח על המקריות הסתיים בשיגור אחד. המועצה הצביעה לביטול.

לא מכונה עמדה למשפט אלא שאלה: היכן נגמר המזל ומתחילה המיומנות.

השאלה הזאת לא נעלמה. היא צפה בכל פעם שרגולטור מביט בתיבות שלל, במכניקות gacha ובהימורים בתוך משחק: אם התוצאה תלויה במחולל מספרים אקראיים והכסף אמיתי, במה זה שונה ממכונה שנבנתה ב־1941. התשובה עדיין אינה תלויה בפילוסופיה אלא בשאלה אם השחקן יכול להשפיע על התוצאה — ואם יש מי שיודע להראות זאת. ב־1976 נמצא אדם כזה, וכדור אחד הספיק לו.