השעות נמכרו כחלק מהמוצר

Red Dead Redemption 2 יצא ב-26 באוקטובר 2018. זמן קצר לפני ההשקה סיפר דן האוזר, ממייסדי Rockstar, בראיון שהצוות עבד כמה פעמים באותה שנה שבועות של מאה שעות. המשפט התפשט מיד. האולפן הבהיר שמדובר בקבוצה מצומצמת של כותבים בכירים ובתקופה של שלושה שבועות, ולא בחברה כולה.

אחר כך דיברו העובדים, ותיארו תמונה מורכבת יותר: שעות נוספות שהיו חובה במשך שנים, חוזי שכר בלי תשלום על שעות נוספות, ובונוסים שנתיים הקשורים למכירות. אם כי אותם אנשים גם אמרו שהתנאים השתפרו מאז הפקת החלק הראשון.

מה שמעניין אותי אינו המספר אלא סוגת האמירה. זה היה ראיון קידום מכירות. מאה השעות לא הועלו בהגנה ולא נשלפו בידי עיתונאי — הן הוצעו כטיעון לזכות המשחק.

העבודה נמכרה כתכונה של המוצר. וזה עבד: המשחק אכן זכה לשבחים על כך שרואים בו כמה השקיעו.

הנוסחה הזו ראויה לזהירות מצד כל מי שכותב על משחקים. רואים כמה השקיעו כאן אינה טענה על איכות. אף קורא אינו מסוגל להבחין במסך בין ארבעים שעות עבודה למאה, אך שבח על עמל נראה לעין מתגמל נוהג שאין לו קשר לתוצאה.

יש לשפוט את התוצאה: האם הסצנה עובדת, האם הפרט הזה נחוץ, האם משהו טוב יותר משום שפרסה מותירה עקבה בשלג. אם כן, שבחו את הפרט. אם מגינים על פרט בטענה שהוא עלה למישהו ביוקר, סימן שלא נמצא טיעון לזכות הפרט עצמו.