השש מתוך עשר שעלו לאדם במשרתו

ג'ף גרסטמן נתן ל-Kane & Lynch: Dead Men שש מתוך עשר — בסולם של GameSpot זה כונה סביר. ציון בינוני רגיל למשחק בינוני רגיל.

פרט אחד: באותם ימים כל אתר GameSpot נצבע מחדש כפרסומת לאותו משחק עצמו. לא באנר בשוליים — כל עיצוב האתר, שנקנה בידי המפיצה Eidos. הקורא פתח את הביקורת בתוך עטיפת הקידום של מה שנסקר.

ב-28 בנובמבר 2007 גרסטמן פוטר. החברה הודיעה שהסיבה אינה קשורה לביקורת. הסכם אי-הכפשה מנע ממנו לדבר עד מרץ 2012, כשבעלי האתר רכשו את מיזמו החדש והמחויבות פקעה. אז הוא אישר שההנהלה נכנעה ללחץ המפיצה.

הסיפור נזכר כסיפור על מבקר אמיץ ובוסים פחדנים. נדמה לי שהוא על משהו אחר: שבחדר שבו נדון ציון לא צריך לשבת מי שמוכר את הפרסום.

יושרה אישית אינה מגנה כאן. גרסטמן היה ישר, וזה לא שינה דבר, משום שההחלטה לא הייתה שלו ולא של העורך שלו. הדבר היחיד שמגן באמת על ציון הוא מבנה: אסור לקשור פרסום לכתבה מסוימת, אנשי המכירות אינם צריכים לראות את הטקסט לפני הפרסום, ומערכת חייבת להיות מסוגלת לשרוד את אובדנו של כל מפרסם בודד.

אף אחד מהכללים האלה אינו גבורה. שלושתם עבודה מנהלית משעממת שנעשית מראש, בזמן שאיש עדיין לא מתקשר לאיים. אחר כך מאוחר מדי: מרגע שהכסף נמצא באותו עמוד, הוויכוח כבר אינו על איכות המשחק.