גישה מוקדמת עובדת כשהיא כלי ולא קופה

Baldur's Gate 3 נכנס לגישה מוקדמת באוקטובר 2020 כמערכה ראשונה בודדת ויצא במלואו ב-3 באוגוסט 2023 ל-PC, בספטמבר ל-PlayStation 5 ובדצמבר ל-Xbox. שלוש שנים, כשני מיליון וחצי משתתפים, ורשימה ברורה של מה שהשתנה בדרך.

Larian הוסיפה מקצועות ותתי-מקצועות, שיפצה את הממשק ואיזנה מחדש את הקרבות. אך החלק המעניין אינו מספרי: האולפן שכתב את הדיאלוגים של בני הלוויה. שחקני הגישה המוקדמת התלוננו שהדמויות עוינות ולא נעים לנסוע איתן, ו-Larian הפכה אותן לפחות דוקרניות וליותר פגיעות. המשוב שינה לא את הקושי ולא את האיזון אלא את האופי.

גישה מוקדמת הגיונית בדיוק כשאולפן יודע מראש איזו שאלה הוא שואל את השחקנים. האם אתם מחבבים את האדם הזה היא שאלה. מִמנו לנו עוד שנת פיתוח אינה שאלה.

זהו כל ההבדל בין שני סוגי הגישה המוקדמת. בראשון יש פרוסה סגורה, השערה מסוימת ומועד. בשני יש משחק לא גמור ותקווה שהכסף והזמן ייפגשו איכשהו. השני נפוץ הרבה יותר, והוא זה שהרס את המוניטין של המונח.

ראוי לומר גם את החלק הלא נוח. Larian יכלה להרשות זאת לעצמה: לאולפן היה כסף ממשחקים קודמים, היה שם, והייתה אפשרות שלא להוציא דבר גמור במשך שלוש שנים. לצוות של חמישה שמשלם שכר דירה אין מותרות כאלה, ואין טעם לומר לו לעשות כמו Larian. מהסיפור הזה נובע לא מתכון אלא מבחן: אם אינכם מסוגלים לנסח מה אתם רוצים ללמוד מהשחקנים, אינכם פותחים גישה מוקדמת אלא אוספים הזמנות מראש על סמך אמונה.